
באצ’ (בישול) שלם לפח
- מאי 15, 2019
- , 12:35 pm
- , מקצועי
פעמיים בחיי יצאה לי בירה בטעמים חשודים וחמוצים.
הפעם הראשונה הייתה בפעם הראשונה, אז קיבלתי קיט מחברים (שכבר נכתב על המקרה). אבל אז היינו צעירים ואמיצים וקצת יותר קמצנים אז שתינו את הכל ועשינו פרצופים. הסיבה לחמיצות לא ידועה עד ליום זה.
הפעם השנייה הייתה לפני פחות משנה. באחד מבישולי הפורטר שלי החלטתי בהשראה ממבשלה ירושלמית להכניס פולי קפה לבישול עצמו. אותה מבשלה לא הכניסה פולי קפה לבישול אבל בעת המזיגה של הבירה בפסטיבל שהתקיים באולם נוקיה (או בשמו החדש) הם העבירה את הבירה מהחבית דרך פילטר של פולי קפה. הטעם היה פשוט מדהים. אחר. שונה ובעיקר מאוד מיוחד.
אז קניתי פולי קפה ובישלתי לי בירת פורטר עם חיזוק של טעמי הקפה (מעבר לטעמים האופיניים שכבר באים במסגרת הרכב הלתתים).
הראשונה יצאה מדהים. אבל אז פולי הקפה שכבו כמה שנתיים בלי עבודה.
ואז החלטתי לחזור ולבשל את הפורטר.
הגז נדלק, המים הוכנסו לסיר הבישול, לתת הייחוד נכנס, רכז הלתת וכמובן שהכשות… הכל התבשל לו כמו שצריך ו-10 דקות לפני הסוף, הכנסתי את פולי הקפה לתוך שקית בישול קטנה ויאללה…
העברתי למיכל התסיסה, קיררתי, הכנסתי שמרים, התססתי, עשיתי תסיסה משנית, ביקבקתי וחיכיתי את הימים הנדרשים לטובת תהליך ההגזה. במהלך הטעימות שבדרך (אותן טעימות שעושים בבדיקות הצפיפות כי יש כבר הזדמנות שהבירה יצאה) היה טעם מוזר טיפה. אבל לא מורגש מידי. ואז פתחתי את הבירה הראשונה מהבאצ’. החמיצות לא ממש הייתה נעימה. היא לא הייתה דומיננטית מידי אבל היא הייתה שם. והציקה.
החלטתי שנכון להביא עוד “מומחים”, גם להם זה הציק.
הצלחתי לשתות סה”כ 2 ליטר מהבירה. אחרי זה, התייעצתי עם בת זוגי (שהיא גם מנהלת את אזורי האחסון בבית) והיא ייעצה לי בנחמדות שאם הבירה לא טעימה, כדאי שאפסיק לשתות אותה בסבל… בשקט…. לבד…. במרפסת, שאשלח אותה למערכת הביוב של המועצה ושאני אפסיק בעיקר לאכול לה את הראש בניסיונות לשכנע את עצמי שהבירה בסדר.
אחרי שבוע מעצתה ועוד חצי ליטר, החלטתי שהגיע הזמן לשלוח אותה בחזרה לאבותיה (או אימהותיה). זה היה יום שבת בצהריים. אחד הדברים המבאסים הוא לפתוח את כל בקבוקי הבירה שעמלת קשה לבקבק ולשפוך את תוכלתם as is לאמבטיה.
עוד ישבתי איזה דקה או שתיים אחרי ששפכתי את הבירה כדי להבין מה עבר עלי עכשיו. חודשיים-שלושה של עברו went down the drain. ליטרלי!
אחרי שסיימתי לנקות. הגיע הזמן להתחיל לרחם על עצמי. אז התקשרתי לחבר שמבשל וסיפרתי לו. הוא אמר שאקח שלוש נשימות. הגיע הזמן שגם לי יהיו פאשלות. הוא גם ציין שהגיע הזמן שאפסיק להתבכיין ופשוט אבשל שוב. זה לקח קצת זמן, אבל זה.
גם במקרה הזה, קשה להבין ממה נגרם הטעם החמוץ. ההערכה הטובה ביותר היא שגם 40/50 גרם פולי הקפה שהכנסתי הביאו לטעמים החמוצים בבירה.
כמו בכל דבר בחיים, גם בבישול בירה מי שלא עושה, לא טועה.
בבירה שבישלתי לא מזמן, לא הכנסתי מספיק סוכר להגזה. התוצאה במקרה הזה הייתה אדירה. למעשה, נוצרה בירה כמו שרואים בסרטים התקופתיים. כשאבירים נכנסו לפונדק דרכים וביקשו אייל, הם קיבלו שיכר לתת. בלי גזים בכלל או עם מעט. בהתחלה, גם על הבאצ’ הזה התבאסתי. אבל אז, טעמו אותו כמה חברים שמבינים יותר ופחות ואמרו שהם בחיים לא שתו כזה. המומחים ציינו שאין לי מה להתבאס כי בעצם, נוצר פה שיכר מיוחד מאוד. עם טעמי בירה, מתיקות טובה והגזה קלילה ביותר ועדינה.
יתרון נוסף, הגזים לא מנפחים את הבטן, אז אפשר לאכול יותר בשר!
והמסקנה העיקרית היא, שאחרי מספיק זמן של בישול… אפשר ורצוי להתחיל לעשות ניסויים ומשחקים עם כמויות הלתת והסוכר, זמני הבישול והטמפרטורות כדי לנסות לשדרג, לחדש ולייחד את הבירה שמבשלים בבית.